העצמת משתמשים – המהפכה הבאה באפיון חוויית משתמש

העצמת משתמשים – המהפכה הבאה באפיון חוויית משתמש

ה 30.04.2019 הוא תאריך הסטורי. למה? כי בתאריך זה  התקיים כנס החשיפה של מכון UED, המכון להעצמת משתמשים – User Empowerment Design. המהפכה הבאה בלימודי UX. 

התוכנית ללימודי UX הנה התוכנית היחידה המלמדת את מתודולוגיית UED שהיא למעשה השלב הבא אחרי חוויית משתמש – העצמת משתמשים. על מה כל הרעש? הנה, ממש פה:

 

 

לא בכל יום נחשפים לתחילתה של מהפכה…

כ-150 אנשי ונשי הייטק מכל רחבי הארץ, אנשי אקדמיה ותעשייה, יזמים וסטארטאפיסטיות, מאפייני מערכות ממוחשבות ומעצבי חווית משתמש ואפילו קבוצה של חיילות מחיל התקשוב, השתתפו השבוע בכנס החשיפה של מכון המחקר האקדמי UED בקמפוס גוגל, תל אביב.

הערב נפתח בקבלת תגים ("תג אחד שווה אלף מילים") ומינגלינג (על השותפויות שנרקמו בין באי הכנס ליד שולחנות האוכל נשמע מן הסתם בעתיד). לאחר כחצי שעה, עברו כל הנוכחים לחדר ההרצאות והכנס נפתח בדברים של מנחה הכנס ישי כהן, מומחה חוויית משתמש בכיר ומנטור בגוגל, שעסקו בכך שמוצרים ורעיונות רבים שהם חלק מחיינו היום התחילו כרעיונות ערטילאיים ולבסוף הם הפכו לחלק מהותי מחיינו.

 

שקיעתה של האנושיות?

ראשון המרצים היה ד"ר עופר מונר, ראש התוכנית ללימודי UX ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת חיפה וראש התוכנית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות באינטראקציית אדם־מחשב (HCI) במכללה האקדמית תל אביב-יפו ומחבר הספר Interaction Psychology, שעסק במהפכת המידע תחת הכותרת "כשסקיינט פגשה את טרון: על אנושות, על טכנולוגיה, על טכנולוגיה אנושית".

ד"ר מונר פתח בהצגת ההיסטוריה של האנושות כחברה יוצרת כלים – החל מן הפשוטים ביותר, כגון אבן הצור והגרזן, וכלה בכלים המתוחכמים של ימינו: המחשבים והטלפונים החכמים. לפי ד"ר מונר, האדם פיתח ומפתח כלים כדי להשתלט על העולם, כדי לשפר את היכולות שלנו ולתת להן ביטוי חזק יותר וכדי לשפר את התקשורת שלנו עם בני אדם אחרים. הכלי המתוחכם ביותר, שבו כולם מחזיקים, הוא הטלפון החכם; בטלפון ממוצע כזה יש כוח חישוב שדי בו כדי לשגר חללית לירח, וגם הוא נועד לאפשר לנו יכולת תקשורת רחבה עם העולם כולו ולהרחיב את יכולותינו ולהשלים חוסרים כגון בעיות זיכרון, קשיי התמצאות ועוד.

אחת התוצאות של השינויים הללו היא שהמשאב החשוב ביותר כיום הוא מידע. בתחילה התאפשרה גישה למידע מסונן ומהונדס בלבד, אבל כיום הרשת מספקת "מידע נא" (RAW) שמגיע ממקורות שונים ורבים באיכות משתנה. עוד אחת מתוצאות מהפכת המידע היא שהמשתמשים בטכנולוגיה הולכים ונהפכים בעצמם למוצר – כשהמטרה של החברות הגדולות היא שהמשתמשים ייצרו תוכן שייצרך על ידי משתמשים אחרים ויגדיל את ההתמכרות לפלטפורמה ואת יכולת המכירה של החברות. ד"ר מונר הפציר בקהל להילחם עבור המשתמשים, ולדרבן את המאבק למען המשתמשים כדי שלא יהפכו למוצר, כאשר מעצבי הטכנולוגיה חייבים לזכור תמיד שהמשתמשים הם לפני הכל בני אדם. כך, סקיינט מנצחת את טרון.

ד"ר מונר סיכם את הרצאתו בקביעה שמטרת מכון המחקר UED היא למנוע מצב שבו המשתמשים הופכים למשרתיה של הטכנולוגיה ולקדם מציאות שבה אנחנו השולטים בטכנולוגיה והיא משמשת בעיקר לטובתנו.

ולמטיבי לכת: המצגת של ההרצאה של ד"ר מונר

האם יש מתכון להעצמת משתמשים?

אחרי ד"ר מונר עלה לבמה ד"ר דוד גלולה שהרצאתו עסקה בשאלה מהי העצמת משתמשים – תחת השם "UED – המתכון להעצמת משתמשים. מה זה אומר באמת?".

ד"ר גלולה, ראש מכון המחקר האקדמי UED, מנכ"ל חברת ProUX ומרצה לאינטראקציית אדם-מחשב בחוגים למערכות מידע במכללה האקדמית עמק יזרעאל ובמכללה האקדמית צפת, פתח בהצהרה ש"העצמה אינה יעד אלא מסע" והמשיך לתאר את האופן שבו אנחנו מועצמים בכל רגע ורגע לאורך חיינו, מרגע הלידה ועד המוות.

בהמשך סקר ד"ר גלולה את המהפך שחל בנקודת המיקוד של תחום אינטראקציית אדם־מחשב (HCI): בתחילת הדרך האדם היה משרת המחשב, דבר שבא לידי ביטוי בכך שהאדם נאלץ להתאים את עצמו למחשב ולא להפך, ובהמשך האדם עבר למרכז כשהומצא תחום השמישות ששם את הדגש על צרכיו של האדם המשתמש במחשב והמערכת הממוחשבת הפכה לנוחה ויעילה. בהמשך פותח תחום חוויית המשתמש (UX) העוסק בחוויה שעובר האדם המשתמש במערכת, מתוך ההבנה שאין די בשמישות כדי לספק את צרכי המשתמשים. ד"ר גלולה עמד על כך ששני רבדים אלו ב-UX תואמים לשני הרבדים הבסיסיים במודל הצרכים של אלדרפר המבוסס על היררכיית הצרכים של מאסלו, ומתוך כך עבר לדבר על הרובד השלישי – רובד ההעצמה.

המהפכה שמוביל מכון המחקר UED מביאה אל תחום ה-HCI את נושא העצמת המשתמשים (UED), מתוך הבנה שהעצמה היא צורך הולך ונבנה של משתמשים. אחרי שסקר את סוגי ההעצמה השונים, דיבר ד"ר גלולה על ממדי ההעצמה האישית: שליטהעצמאות, מסוגלות עצמית ומשמעות. בהמשך הציג ד"ר גלולה את תוצרי המחקר שערך, המבססים את עקרונות שיטת UED: הראשון, "הרחבה" – כלומר, העצמה מרחיבה את הרמות הקודמות ולא פוגעת בהם; השני, "הנתיב  המרכזי" – כלומר, כיווּן של ההעצמה למקומות שחשובים למשתמשים והם מבחינתם נתיב מרכזי בחייהם; "ארוך טווח" – התפיסה שההעצמה היא תהליך שמופיע רק לאחר זמן רב, מחד, ומאידך, השפעתו ארוכת טווח, בניגוד להשפעת החוויה והשמישות.

לסיום, הדגים ד"ר גלולה כמה עקרונות עיצוב מעצימים מתוך מחקר המיפוי שביצע, מחקר שסקר למעלה מ-100 עקרונות עיצוב. הוא הראה שאם רוצים להעצים את המשתמשת בתחושת השליטה יש לפזר בעבורה את הערפל באמצעות מתן יכולת תכנון וניבוי כגון האפשרות לדעת מה מזג האוויר הצפוי מחר או מתי יגיע האוטובוס לתחנה שבה אני מחכה; אם רוצים להעצים את המשתמשת בתחושת העצמאות יש לעזור לה לייצר אי תלות בגוף שלישי (אדם אחר)  כך לדוגמא, ווייז מאפשר לאנשים שלא ידעו לנווט לצאת לעצמאות, כאשר כאן ניתן לדבר על שני מודלים: "מודל הקביים" (תלות מתמשכת בטכנולוגיה) ו"מודל מסלול ההמראה" (מודל שבו הטכנולוגיה מעניקה למשתמש כלי־עזר עד שהוא כבר לא זקוק לו); אם רוצים להעצים את תחושת המסוגלות העצמית של המשתמשת, יש לבנות מקום להתנסות בטוחה ("ארגז חול") על מנת שתצבור חוויות של הצלחה; ואם רוצים להעצים את תחושת המשמעות של המשתמשת כדאי להציף עבורה את המשמעות של פעולותיה ולהעניק לה משמעות מלאה, למשל, להציף למורה את ההשפעה שלה על תלמידיה.

ד"ר גלולה סיים בפנייה אל הקהל לעזור למכון לקדם את תחום העצמת המשתמשים ולהפוך בעצמם ל-"Empowerhuman" סופרמנים של העצמת משתמשים.

ולמטיבי לכת: המצגת של ההרצאה של ד"ר גלולה

 

הידעת וגם הועצמת?

ד"ר הדר רונן חתמה את סשן ההרצאות כשהשתמשה ברעיונות ובעקרונות שהועלו בהרצאות הקודמות כדי לענות על השאלה "העצמת משתמשים הלכה למעשה, איך זה נראה בשטח?".

ד"ר רונן, עמיתת מחקר במכון, חברת סגל במרכז ללימודים אקדמיים באור-יהודה ומרצה לאינטראקציית אדם-מחשב בפקולטה להיי-טק בהתמחות לניהול מערכות מידע לתואר ראשון, עסקה בשאלה איך גורמים לאנשים לשנות התנהגות מזיקה שהפכה להרגל, למשל, צריכת יתר של נתרן ועישון. היא פתחה בכך שמחקרים מראים שחשיפה של אנשים לנזקי ההתנהגות והפחדה שלהם אינם יעילים ולא מובילים לשינוי ההתנהגות.

 

לפי ד"ר רונן, דווקא העצמה של ממדי השליטה והמסוגלות העצמית של המטופלים היא מה שעשוי להביא לשינוי בהתנהגותם. היא תיארה את הניסוי שנערך בשיתוף עם ביה"ח בילינסון ואיגוד האינטרנט הישראלי כדי לסייע למטופלים להפחית צריכת נתרן במטרה לשפר את מדדי לחץ הדם שלהם. המערכת הממוחשבת שהם בנו התבססה על יצירת מאגר מידע אישי יומי לכל מטופל, ויזואליזציה של המידע שבמאגר וכן על כך שבעת הזנת המידע למאגר יכול היה המטופל לראות את השפעתו של כל פריט בתפריט היומי על כמות הנתרן היומית הסופית. באמצעות מאפיינים אלו קיבל המטופל לידיו את האחריות ואת הבעלות על המידע הקשור למצבו, וכתוצאה מכך הפך למעורב הרבה יותר בתהליך הטיפולי ("אפקט איקאה"). 

אחד מהעקרונות המעצימים שבהם נעשה שימוש היה עקרון "ארגז החול" – המטופלים יכלו "לשחק" עם התפריט היומי שלהם באפליקציה כדי לראות את השפעת השינוי התזונתי על רמת הנתרן היומית; בין הגורמים המעצימים היו גם העצמאות (המטופל שלט במידע והיה שותף לקבל ההחלטות) וההנעה הפנימית של המטופל. לפי המחקר, העצמת המטופלים הביאה לכך שמעורבותם בתהליך הטיפולי הייתה טובה והביאה לבסוף לשינוי ברמת הנתרן שנמדדה בגופם, ביחס לקבוצות ביקורת שלא הועצמו.

המחקר שד"ר רונן הציגה הינו חלק משורת מחקרים שעתיד המכון לערוך על מנת לבודד עקרונות עיצוב מעצימים בתנאים שונים.

ולמטיבי לכת: המצגת של ההרצאה של ד"ר רונן

עם הפנים קדימה

משתתפים רבים נשארו לחלק האחרון של הערב, הפאנל, שבו המרצים והמנחה ענו על שאלות הקהל ועסקו בדרכים להטמיע העצמת משתמשים בעולם הדיגיטל כיום.

מכון המחקר האקדמי UED רואה לנגד עיניו את חזונם של הוגי הדעות ההומניסטים השואפים לטובת האדם ויוצר את כלל הצעדים שיובילו את העולם הדיגיטלי לכיוון זה; המכון שואף ליצור ולהוביל את המהפכה השלישית בעולם אינטראקציית אדם־מחשב: מהפכת ההעצמה; הרצון הוא שההעצמה, ההגשמה, הגדילה והצמיחה של בני האדם יהפכו לציר המרכזי בפיתוח מערכות ממוחשבות ושבני אדם רבים ככל הניתן ימצו את יכולותיהם, יפתחו אותן, יחוו העצמה ויממשו את הפוטנציאל האנושי הטמון בכל אחת ואחד מהם – כי "כל מה שהאדם מתגדל, מתגדל העולם כולו עִמו" (הראי"ה קוק).

אנו מציעים לכן ולכם, אלו העוסקים באפיון ובבניית מוצרים דיגיטליים – להפוך להיות חלק מחוד החנית של העשייה בתחום העצמת המשתמשים ולהפוך לחברי קהילה של המכון – כדי לתת לנו את העוצמה להמשיך לחקור, לפתח ולהפיץ את הבשורה. בזכותכם, מיליוני בני אדם ברחבי העולם יועצמו מתוך השימוש בטכנולוגיה.

אתר מכון המחקר להעצמת משתמשים: לחצו פה.